פרשת עקב
יט. יזהר האדם בתפלת הדרך, וראוי שיסמכנה לאיזה ברכה, כגון שיאכל או ישתה, ויברך ברכה אחרונה, ויסמוך תפלת הדרך אליה, או יסמוך אותה לברכת אשר יצר, אם נזדמן לו זה, ואם אפשר לאומרה בעמידה, הנה מה טוב, ואם לא אפשר יאמר בהליכה, ואין מתפללין אותה, אלא אם כן יש לו לילך על כל פנים פרסה, ואם הלך כמה פרסאות, ושכח לאומרה, אם נשאר לו מהלך פרסה יאמר אותה. ואין אומרים אותה אלא פעם אחת ביום. ויזהר כל היוצא לדרך מעיר אחת, שיעשה סדר לויה ככתוב בסידור, בקבוץ חברים, וכשיפרד מהם יאמר הלכה זו: יחיד ורבים הלכה כרבים, ויכוין ראשי תיבות שם יוה"כ, המסוגל לשמירת הדרך, שרמוז זה בסופי תיבות כי מלאכיו יצוה לך. ודע כי מצאתי בכ"מ כתוב, בקשה ושבח לאל, מיוסדת על שם הקדוש הנזכר, שיאמר הנוסע בעת נסעו.
יתברך וישתבח המאציל כל. יתפאר ויתרומם הבורא כל. ויתנשא ויתהדר היוצר כל. יתעלה ויתהלל העושה כל. יחיד ומיוחד הראנו כבודך. יוצר ובורא הקם כסאך. יסד ובנה היכל כבודך. יחיד ומיוחד המהולל כבודו. יוצר ובורא המתעלה כסאו. יגדיל וירבה התחזקות כוחנו. יאמצנו ויאבדו האויבים כולם. יעזרנו ויכרתו השונאים כולם. ישמרנו ויתבטלו המשטינים כולם. יחזקנו ויתבטלו המקטרגים כולם. יאמץ ויחזק האל כונתנו. ישגב ויכונן האל כונתנו. יברך ויטיב האל כונתנו. יהדר ויצליח האל כונתנו. יאיר ויצליח הדרך כולו. יתכונן ויתיישר הדרך כרצוננו. לטובה ולברכה לחיים טובים ולשלום, אמן כן יהי רצון.