הרקע לתפילת הדרך

תפילת הדרך היא תפילה יהודית הנאמרת בעת יציאתו של האדם לדרך, ועיקר עניינה הוא, בקשה מהקב"ה שישמור מן הסכנות האורבות בדרך.

מקורה של תפילה זו הוא בתלמוד הבבלי (ברכות כט, ב):

אמר רב חסדא כל היוצא לדרך צריך להתפלל תפלת הדרך.

תפילת הדרך נתקנה מפני שכאשר אדם יוצא מביתו או ממקום יישוב הוא מתרחק מחברת בני אדם ונחשף לסכנות היכולות לפגוע בו, ובמקום מרוחק אף לא יימצאו אנשים שיוכלו לעזור לו. מפני כך נאמרת תפילה זו בלשון רבים- האדם משתף עצמו עם הרבים שאינם איתו ועל ידי כך יינצל.

ישנם מנהגים שונים מתי מותר לאמר את התפילה עם הזכרת שם ה'. בכל מקרה של ספק, ניתן להתפלל תפילה זו בלא הזכרת השם.

פירוט הדינים לפי מנהגי העדות ניתן לראות במדור הלכות ומנהגים באתר זה.